קשב וריכוז // 7 כלים להתמודדות יומיומית עם הפרעת קשב וריכוז - אתר טבע

blue_page_title_02

// קשב וריכוז // 7 כלים להתמודדות יומיומית עם הפרעת קשב וריכוז

06

7 כלים להתמודדות יומיומית עם הפרעת קשב וריכוז

3

כדי להתארגן בזמן בבוקר, כדי לעמוד במטלות בלי לטבוע בעומס – ילדים עם הפרעת קשב והוריהם מוכרחים לעשות את הדברים קצת אחרת. הפסיכולוגית ד"ר זיוה שגיא מציעה כמה כללים שיעזרו לכם למצוא סדר בבלגאן.

פידבק חיובי

תגובה חיובית שבאה בעקבות הצלחה חשובה מאוד לעידוד ולקיבוע של הרגלים נכונים אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. עם זאת, ד"ר זיוה שגיא מבהירה כי לאו דווקא מדובר בחיזוקים חיוביים קלאסיים, שבהם המבוגר הוא שקובע מהי הצלחה ומבשר לילד שהוא הצליח. לדבריה, כשמדובר בילדים עם הפרעת קשב וריכוז פעמים רבות מחמאות מסוג זה נופלות על אוזניים ערלות: הילד עשוי לא להאמין למחמיא, לחשוב שההצלחה הייתה חד-פעמית או מקרית או לחשוד שההורה נחמד אליו רק כי הוא אוהב אותו ורוצה להתחנף אליו.

כדי שלילד יהיה חיבור אמתי להצלחות שלו, הוא חייב ללמוד ליצור את החיזוק החיובי בעצמו. ההורה יכול לעזור לילד בכך שישאל אותו: במה הצלחת היום? שגיא מציינת כי התשובה האוטומטית של ילד עם הפרעת קשב עשויה להיות: בכלום. אסור להתייאש; בשלב זה כדאי להתחיל לפרוט את היום לפעולות ולשאול את הילד שאלות המשך: האם ישבת יפה בכיתה? האם הייתה לך מחברת? האם הצבעת בשיעור? "כל אלו הם הצלחות", מבהירה שגיא. "אם הילד מתרגל לחשוב במונחים של פעולות נפרדות ושל הצלחות בפעולות אלו, זה ממש עושה שינוי במוח: נוצרת אצלו רשת נוירולוגית של חשיבה חיובית".

תכנון ותזמון

ניהול הזמן הוא משימה לא פשוטה בעבור ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, והם צריכים ללמוד לעשות זאת נכון. שגיא מסבירה כי לילדים אלו עשויה להיות תפיסת זמן לקויה – עיוורון ביחס לזמן. פעמים רבות ילדים עם הפרעת קשב אינם מודעים לזמן שחולף בשעה שהם מבצעים מטלות. "לדוגמה, ילד מתיישב להכין שיעורי בית בשעה חמש. הוא מוציא ספרים ומחברות, עושה כל מיני דברים והזמן עובר, אבל מבחינתו השעה עדיין חמש", היא מספרת.

כדי לסגל לילדים תפיסת זמן ריאליסטית, שגיא מציעה לשחק אתם משחקי זמן. למשל, לבקש מהם להעריך כמה זמן ייקח להם לקפוץ על רגל אחת עשר פעמים ולמדוד כמה זמן זה לוקח באמת. המשחק יראה את הפער שקיים בין התפיסה של הילד לבין המציאות, וככל שמשחקים יותר ויותר ומתזמנים כל מיני פעולות – כולל פעולות יומיומיות כמו אמבטיה או הכנת שיעורי בית – הילד לומד להעריך את הזמן בצורה נכונה יותר.

הבדלה בין עיקר לטפל

לדברי שגיא, פיתוח היכולת להבין מהו העיקר במשימה המונחת לפניו הוא תהליך למידה חשוב בעבור ילד עם הפרעת קשב וריכוז. על ההורים ללמדו להבחין בין עיקר לטפל, גם אם בתחילה זה נראה מלאכותי. "כשהילד מכין שיעורי בית", אומרת שגיא, "עליו להבין שהדבר העיקרי הוא שבעוד שעה יהיו לו שיעורי בית מוכנים. צריך לשאול אותו: האם להסתכל במגירה זה עיקר או טפל? האם לחדד את העיפון כדי שיהיה הכי מחודד שיש זה עיקר או טפל? פעמים רבות ילדים מתעסקים בטפל ולא בעיקר, וזאת הבנה מאוד משמעותית בשבילם".

פיצול משימות

כדי להתמודד עם הדחיינות המאפיינת ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, כדאי מאוד לפרק את המטלה הגדולה והמאיימת לשורה של מטלות קטנות. למשל: כשמכינים שיעורי בית לבקש מהילד רק להתיישב לשולחן, ואז רק לפתוח את הספר ואת המחברת, ואז רק לפתור את התרגיל הראשון, והשני וכן הלאה. "תחושת האיום מתפוגגת והילד מתיישב בלי בעיה", אומרת שגיא. "כמובן שייתכן שבשלב מסוים הילד כבר לא יכול יותר, וחייבים לתת לו הנחות, אפילו בשיעורי בית. כל אחד והמצב המיוחד שלו".

רשימות וטבלאות

טבלה כתובה – או מאוירת לילדים שטרם למדו לקרוא – ובה פירוט סדר הפעולות הדרוש יכולה להיות הדבר שמציל את הבוקר שלכם. כשהילד מתארגן בבוקר הטבלה יכולה להגיד לו מה לעשות – לצחצח שיניים, ללבוש חולה, ללבוש מכנסיים וכולי – וליצור אצלו סדר בראש.

שגיא מסבירה שטבלה כזאת יכולה אף לשפר את היחסים בין ההורים לילדים: הטבלה נהפכת לגורם ה"רע", הקשוח, שאומר לילד מה לעשות, ואילו הילד וההורה מגבשים ביחד קואליציה כדי להתמודד עם הדרישות. "ההורה יכול להיכנס לחדר בבוקר, לראות יחד עם הילד מה הטבלה אומרת ולדרבן אותו: 'יאללה יאללה! בוא נמהר!'. זה כבר לא ההורה נגד הילד אלא ההורה והילד נגד הטבלה. זה מבסס יחסים בריאים, ולילד יש יותר מוטיבציה להצליח".

חדר מסודר

שגיא מסבירה כי סביבת החיים והעבודה של ילד עם הפרעות צריכה להיות רגועה ומסודרת ככל האפשר. "סביבה מסודרת היא קריטית. בלגאן בחדר מחריף את הבלגאן במוח", היא אומרת. לדבריה, הצבעים בחדר צריכים להיות רגועים וכדאי גם להימנע מעומס של רהיטים ותמונות. "החדר צריך להיות כמה שיותר מינימליסטי ושקט", היא קובעת. שגיא מוסיפה כי מגירות גדולות הן מרכיב חובה בחדר של כל ילד עם הפרעת קשב. "מלמדים את הילד לסדר את הסביבה שלו, ולשם זורקים את כל הבלגאן – את כל הספרים והמחברות והמשחקים". עוד היא אומרת כי מחשב על שולחן העבודה לאו דווקא מהווה הפרעה. "ייתכן שיהיה צורך לדאוג שהמחשב יהיה כבוי בשעת הכנת שיעורי הבית, אבל יש ילדים שלהם מחשב דווקא ייתן מוטיבציה ללמוד, שאפילו יכולים לשלב צ'טים ופייסבוק עם עבודה נכונה. כל מקרה לגופו".

תיאום עם המורה

שגיא מסבירה כי בניית יחסים המושתתים על תקשורת, על אמון ועל הערכה בין ההורים למורים בבית הספר יכולה לתרום מאוד להתמודדות של הילד עם ההפרעה ולהתקדמות בלימודים. לדבריה, על ההורים להבהיר למורה מה יש לילד שלהם; להציג את הנוירולוגיה של המצב הספציפי שלו. "למשל, אם הילד מתחצף, להסביר שזה לא כי הוא ילד אלים או ילד רע אלא כי יש לו הפרעה נוירולוגית מסוימת וקשה לו יותר לשלוט בתגובות שלו". בנוסף, חשוב להראות למורה כיצד הוא מצליח לעזור לילד, לתת לו תחושה שהוא מוערך. אם המורה מרגיש מותקף, אומרת שגיא, אין לו מוטיבציה לסייע לילד.

ההורים אף יכולים לתווך בין המורה לתלמיד ולעזור להם למצוא הבנה משותפת, לבסס סימנים מוסכמים, כדי שהילד יוכל לבקש בחשאי לצאת לרגע כדי לשטוף פנים וכדי שהמורה יוכל להבהיר בצורה דיסקרטית שהילד מגזים ומפריע. לדברי שגיא, מורים עלולים לנהוג בחוסר מודעות ולהשפיל ילדים וכך רק להביא להקצנה נוספת בהתנהגותם.